ממגורות הגרעינים בנמל חיפה, שנוהלו על ידי חברת דגון עד לשנת 2005, קמו כחלק מחזונו של ד"ר ראובן הכט, שחלם על מתקנים מודרניים ונקיים לשינוע ולאחסון של תבואה, שיצעידו את משק הגרעינים בישראל לעידן המודרני. 
ד"ר הכט, בן למשפחה שצברה את הונה בעסקי הספנות, ניסה לעניין את הבריטים בחזונו כבר בשנות ה-30, אך רק עם קום המדינה הפך הרעיון למציאות. ב-1950 קיבל הכט את הזיכיון הראשון שהעניקה ממשלת ישראל, והחל בבניית הממגורה, שנפתחה ב-1955. 
קבוצת דגון סיפקה במשך שנים רבות שירותי אגירה ושינוע למרבית הגרעינים והדגנים המיובאים לארץ, כ-4 מיליון טון בשנה. החברה חלשה על שני רציפים, ציוד פריקה ושינוע אוטומטי ו-4 ממגורות בקיבולת של 101 אלף טון. ב-1984 נחנכה ממגורה נוספת בנמל אשדוד, בקיבולת 65 אלף טון.
בזכות אהבתו הגדולה של הכט לעתיקות, הוקם במבנה מוזאון ארכיאולוגי של עתיקות ישראל, הנחשב לאחד החשובים בארץ.
חברת דגון הקימה את הממגורות באופן עצמאי וקיבלה בתמורה זיכיון להפעלתן לחמישים שנה, ניתן לומר שזה היה פרויקט ה-BOT הראשון בישראל. ב-2003 הסתיים הזיכיון, ופורסם מכרז בינלאומי על ידי רשות הנמלים (כיום חברת נמלי ישראל). האחריות לממגורות, המצויות בחלקן בשטח נמל חיפה, היא של חברת נמלי ישראל.

ממגורות דגון