ענף הספנות הישראלי כמו גם הבינלאומי מאופיין בעיקרון חופש השיט ובקבלת שירותים בנמלים. עקרון זה מאפשר לכל אוניה בכל דגל (דגל נוחות ודגל לאומי) להיכנס לכל נמל, לטעון או לפרוק סחורה. התוצאה היא תחרות כלכלית בין חברות הספנות הזרות והישראליות. התחרות הכלכלית גורמת להתייעלות מתמדת של הענף, השקעה בפיתוח טכנולוגיות ומערכות תפעוליות.
מדיניות הספנות כפי שמובילה אותה ממשלת ישראל מביאה לקיומם של תנאים הכרחיים ע"מ לשמור על כושר תחרות כלכלי, צמיחה מתמדת, הסתגלות לשינויים טכנולוגים וכלכליים ושינויים במצב גיאופוליטי.זאת במטרה לקיים תשתית ימית ישראלית חיונית בספנות,בנמלים ובתעשייה,לשמור על כושר הובלה ימי באוניות ישראליות ולשמר ידע וניסיון מקצועי שנרכש.
ענף הספנות מחייב השקעות הון גדולות והכשרת כ"א ימי ומקצועי בעיקר של קציני ים. הממשלות בשנים האחרונות ביצעו רפורמה כוללת בענף הספנות, שעיקרה הורדת עלויות התפעול באוניות, הבטחת קיומן של אוניות ישראליות כולל אוניות אנרגיה, קיום הכשרת קציני ים ישראליים ועידוד ממשלתי לספנות.
צי הסוחר הישראלי - צי האוניות שבבעלות ובשליטה ישראלית עומד כיום על 50 אוניות.
המעמס הכולל (DWT) של צי הסוחר הוא 2,395,273 טון. 34 מהאוניות נמצאות בפיקוח רספ"נ.