מדינת ישראל חברה בארגון הימי הבינלאומי משנת 1952.
האמנה הבינלאומית הראשונה שהכירה בפוטנציאל הזיהום הימי משמן הייתה אמנת OILPOL שהתקבלה בכנס שאורגן ע"י ממשלת בריטניה בשנת 1956. האמנה נכנסה לתוקף בשנת 1958 יחד עם האמנה ליסוד הארגון הימי הבינלאומי. הארגון (IMO) ניהל את האמנה מראשיתה.
אמנת OILPOL הכירה בחלקה הנכבד של הספנות הבינלאומית בזיהום ים בשמן הנגרם מפעולות שגרתיות של שטיפת מכלים של מכליות נפט שנעשה בזמנו ישירות לים ועקב כך קבעה תקנות לאיסור שפיכה של שאריות נפט באזורים מיוחדים או בקרבת יבשה.
בשנת 1967 מכלית נפט  Torrey Canyon  עלתה על שרטון בכניסה לתעלה האנגלית וגרמה לשפיכה של 120000 טון של דלק גולמי. בעקבות אירוע טרגי זה וגם עקב חשש גובר שהאמנה אינה נותנת מענה הולם לסיכונים לזיהום הים, למרות שהיא עודכנה לעיתים קרובות, החל הארגון הימי הבינלאומי מהלך שהוביל לכינונה של אמנה חדשה, אמנת MARPOL.

אמנת MARPOL

זוהי האמנה הבינלאומית העיקרית העוסקת בזיהום הסביבה הימית שמקורו באניות.
האמנה כוללת תקנות והנחיות המיועדים לצמצם ולמנוע זיהום מאניות.
בשנת 1973 אימץ הארגון הימי את האמנה הבינלאומית למניעת זיהום מאניות MARPOL. האמנה שונתה על ידי פרוטוקול בשנת 1978 ולבסוף נכנסה לתוקף בשנת 1983. בעקבות כנסים בינלאומיים בנושא שינוי האקלים וזיהום אוויר האסיפה שכללית של הארגון הימי שינתה את האמנה על ידי פרוטוקול חדש בשנת 1997, והוסיפה את הנספח השישי לאמנה.
האמנה מעודכנת לעיתים על ידי הוועדה לשמירה על הסביבה הימית של הארגון הימי הבינלאומי שהיא גוף האחראי על בארגון על נושא הזיהום מאניות. הוועדה מתכנסת פעמיים בשנה ומחליטה על תיקון תקנות שיסייעו באכיפה נאותה ובהנחיה נכונה לצורך יישום הדרישות למניעת זיהום מאניות.
מדינת ישראל היא צד לאמנת MARPOL משנת 1983 והיא מחויבת לנקוט בצעדים נאותים לצורך צמצום זיהום ימי מאניות.
מאז הצטרפותה של ישראל לאמנה אושררו נספחים 1,2,3,5 . הנספחים הנותרים; 4,6 נמצאים בשלבי תקינה שזהו שלב מקדים לאשרור וצפויים להסתיים במהלך שנת 2017.
אמנת MARPOL כוללת שישה נספחים העוסקים בגורמי זיהום שונים שמקורם באניות:
נספח 1 - מניעת זיהום ים בשמן. נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 1983.
מפרט את תנאי ההרקה והדרישות המבניות של מכליות דלק ואניות משא בכדי למנוע זיהום הים בשמן עקב פעילות שגרתית של האנייה או שפיכה מקרית. הנספח תוקן בשנת 1992 ודרש בנייה של מכליות דלק עם דפנות כפולות (double hull construction). הנספח קובע עשר אזורים מיוחדים בהם נקבעו דרישות מחמירות יותר ואכיפה קפדנית.
לנהלי הרשות ומסמכים קשורים
נספח 2 - בקרה על זיהום החומרים נוזליים מזיקים בצובר. נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 1983.
מפרט את תנאי ההרקה של חומרים מזיקים ממכליות כימיקלים ואמצעים לבקרה על זיהום מפעילות תפעולית. החומרים שנבדקו מאוגדים בקוד הבינלאומי לכימיקלים בצובר (IBC Code), לגבי אניות שנבנו לאחר שנת 1986 וסווגו לחומרים מסוג X,Y,X,OS.
שאריות של חומר מסוג X ממכל מטען יועברו למתקן קליטה נמלי. שאריות של חומרים מסווגים אחרים לא יוזרמו לים במרחק הקרוב מ12 מייל ימי מהיבשה הקרובה ביותר.
בנספח זה האזור האנטרקטי, מדרום לקו רוחב 60˚ דרום כאזור מיוחד בו הקרה מכל סוג אסורה בהחלט.
לנהלי הרשות ומסמכים קשורים
נספח 3- מניעת זיהום בחומרים מסוכנים המובלים בים באריזה.
לנהלי הרשות ומסמכים קשורים
נספח 4 - מניעת זיהום בשפכים מאניות (עדיין לא אושרר בישראל).
לנהלי הרשות ומסמכים קשורים
נספח 5 - מניעת זיהום באשפה מאניות. נכנס לתוקף בחודש דצמבר 1988.
נספח זה מפרט את סוגי האשפה השונים שיופרדו לתשע קבוצות אשפה באנייה, את המרחק המינימלי מהיבשה הקרובה ואת אופן ההשלכה המותרים לים. הנספח מדגיש את האיסור המוחלט להשלכה לים של כל סוג פלסטיק בכל אזורים.
לנהלי הרשות ומסמכים קשורים
נספח 6 - מניעת זיהום אויר מאניות. נכנס לתוקף בחודש מאי 2005.
נספח זה עוסק בגזי שריפה ואדים הנפלטים מכלי שיט. נקבעו מגבלות בנושא פליטת תחמוצות חנקן וגופרית הנגרמות משריפת דלק באניות, נקבע איסור על פליטה מכוונת של חומר מדלל אוזון ונקבעו צעדים שיש לנקוט כדי לצמצם את פליטת חומרים אורגניים נדיפים לאטמוספירה המשתחררים ממוצרי נפט בעיקר במהלך טעינה של אנייה. נקבעו אזורים מיוחדים בהם נאכפות דרישות מחמירות יותר בנושא פליטת תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן מאניות.
פרק רביעי, חדש, נכנס לתוקף בשנת 2011 עוסק באמצעים ליעילות אנרגטית של אניות כדי לצמצם את תצרוכת הדלק הכוללת ובכך להקטין את פליטת גזי החממה מאניות.

נהלי הרשות ומסמכים קשורים

3 טופס הודעה מוקדמת
למסירת שאריות למתקן קליטה נמלי (תקנה 46(ב))